|
באתר תמצאו את החוברות הישנות. בינתיים יצאו לאור 16 חוברות חדשות -
לקבלת חוברת חדשה אחת חינם נא ליצור קשר
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it
פתיחה או שמירה של החוברות:
על מנת לפתוח את החוברת בחלון חדש הקליקו פעם אחת (מקש שמאלי)
על מנת לשמור את החוברות על המחשב שלכם הקליקו מקש ימני ו"שמור קישור בשם..." . קניית החוברות: ניתן לקנות את החוברות ולקבלן בדואר במחיר סמלי של 10 ש"ח לחוברת. לרכישה שלחו מייל ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it לא מצליח לראות את התוכן? החוברות בפורמט של קבצי PDF, דרושה תוכנת אקרובט רידר Acrobat Reader על מנת לצפות בחוברות. ניתן להוריד את התוכנה חינם מהאתר של Adobe בקישור הבא: לחצו כאן להתקנת Acrobat Reader |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
לרכישה שלחו מייל ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it
פירוט התכנים של כל שיעור
1. שיטת ההשקטה של האדמו"ר מפיאסצ'נה היא טכניקה מעשית ליצירת שקט מחשבתי פנימי ושלווה המאפשרים חוויות רוחניות של ראיה ושמיעה פנימית כאמצעי להשגת תכלית הדבקות, תיקון מוסרי, והשראה מעין נבואית.
2. הרמב"ם, דבקות ומדיטציה: בסוף "מורה נבוכים", ספרו הפילוסופי המונומנטאלי של הרמב"ם, יש הדרכה מפורטת להכוונת המחשבות. מוסברת שיטת "התבודדות", לבודד את החושים, ולהגיע ל"השגה" המבוססת על ידיעה קוגניטיבית אך נשענת על הכוח המדמה. בהדרכת הרמב"ם מופיעים מושגים כגון "השקטת המחשבות", "יישוב הדעת" ו"התרוקנות הלב מכל דבר אחר זולת אהבה כלפי האל" במטרה של השגת הדבקות והנבואה. פסוקים משמשים מצפן להכוונת המודעות בדומה לתפישה המכונה Centering Prayer ומדיטציית ההתבוננות Contemplative Meditation.
3. "מדיטציה" במשנת הראי"ה קוק: נתרגל "הקשבה בדממה", נקרא על ערך "התבודדות", גילוי האני הפנימי ופתיחת המודעות לנשמה, "תנועותיה" ו"שירתה". לאחר יצירת "שקט מחשבתי", ננסה להתכוונן לקליטת "תדרים רוחניים" של "הנשמה". נעיין במשמעות הטכניקות האלה להשגת הנבואה ולשמיעת הקולות האלוהיים במשנת הראי"ה.
4. הקרנת אהבה לריפוי ונוירוני מראָה: נעיין בשאלות הבאות: איך מקרינים "אהבה" במישור המחשבתי, רגשי ורוחני? מה ניתן ללמוד מנוירוני מראָה לגבי אמפטיה, הזדהות והכרת הזולת? כיצד "נוירו-ביולוגיה בין אישית" עשוי לסייע בפיתוח חמלה ואמפטיה? מהיכן הדחף לאהבת כלל הבריות (עיון במשנת הראי"ה קוק)? מדוע הכניסו מקובלי צפת את מצוות "ואהבת לרעך" בפתיחת שחרית? כיצד יש לכוון את המחשבות באהבה בזיווג לפי התפישה הקבלית?
5. אכילה מודעת Mindfulness: נתרגל מודעות הווייתית במעין מקבילה יהודית לתרגילי ויפָּסָנָה. נעיין במקורות מהמקרא, ספרות חז"ל, ראשונים ואחרונים לגבי ההתכוונות באכילה: הדרכת ר' בחיי ב"ר אשר (1340-1255) בהכוונת המחשבות בעת האכילה, ב"זוהר" איך לאכול בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, ואצל ר' חיים ויטאל על תיקון העצבות באכילה. נתנסה בתרגיל להיות נוכח עם החושים, המחשבות, הרגשות, והתודעה. לכך נוסיף מטרה קבלית-חסידית ב"העלאת ניצוצות" החבויות במזון בהתאם לעיקרון של "עבודת ה' בגשמיות" כפי שמוסבר ע"י ר' נחמן מברסלב, ר' צדוק הכהן מלובלין, והראי"ה קוק.
6. צבעים והתבוננות בתכלת: המקובלים הראשונים במאות הי"ג-י"ד פיתחו שיטת מדיטציה לדימוי האור והתחברות אליו. נכיר שיטה המבוססת על דברי התנא ר' מאיר המשווה בין תכלת לרקיע, לים, ולכסא הכבוד. נתרגל את ראיית האור הפנימי (מבחינה נוירו-פסיכולוגית ננסה להשתמש במרכזי ראייה פנימיים במוח בצפייה בצבעים ובאורות). נראה כיצד במדיטציה ויזואלית על התכלת טמון פוטנציאל למעוף מחשבתי ולהעמקה רוחנית.
7. ההתבודדות וההשראה לפי ר' חיים ויטאל: מטרת ר' חיים ויטאל (רח"ו) בספרו "שערי קדושה" היא השגת רוח הקודש והורדת השפע האלוהי. תמצית ההדרכה המדיטטיבית: "ויתבודד במחשבה" תוך שקט חיצוני ופנימי, "ויפשיט מחשבתו מכל ענייני העולם הזה כאילו יצאה נפשו ממנו". במינוח מודרני ניתן להגדיר מצב זה כהיפנאגוגיה, "נים ולא נים". הטענה של רח"ו היא שתוך מצב תודעה זה ניתן "להתדבק בשורש נשמתו ובאורות עליונים" ולעשות "ייחודים" להמשכת האור וה"שפע בכל העולמות". נציע תרגיל שימושי פשוט על בסיס הרעיונות של רח"ו.
הרב קלונימוס קלמיש שפירא (1889-1943), שימש כ-35 שנה כאדמו"ר וראש ישיבה בעיירה פיאסצ'נה, כ-17 ק"מ דרומית מעיר הבירה ורשה שבפולין. ידועים ספריו כגון "אש קודש", "בני מחשבה טובה" ו"דרך המלך". הוא נהרג בשואה.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראי"ה, (1865-1935) נולד בגריווה, לטביה ונפטר בירושלים. הוא עלה ארצה בשנת 1904 לכהן ברבנות ביפו. בקיץ תרע"ד (1914) יצא לגרמניה, ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לשוויץ ואח"כ באנגליה. לאחר המלחמה, הוא שב ארצה לכהן כרבה של ירושלים (1919). בשנת 1921, כאשר נוסדה הרבנות הראשית לארץ ישראל, הוא נבחר לרב הראשי האשכנזי. הראי"ה קוק הוא הוגה דעות מקורי ומעמיק בעל למדנות עצומה. כתביו משלבים את כל ענפי המחשבה היהודית וספוגים בתורת הנסתר בצורה ישראלית חדשה.

















